קטיף עצמי ברמת הגולן: כל המשקים, מה גדל בכל אחד ומתי

אני נשאלת על קטיף כל אביב, ובכל פעם אני מגלה מחדש שאין ברשת מקום אחד שעושה סדר. יש רשימות שמוכרות כרטיסים, יש כתבות שמתיישנות אחרי עונה, ויש משקים מצוינים שאין להם אתר בכלל.

אז זו הרשימה שהייתי רוצה לקבל. אנחנו לא מפעילים קטיף ולא מוכרים כרטיסים לאף אחד מהמקומות האלה, וזה בדיוק מה שמאפשר לי לכתוב מה יש בכל אחד בלי אינטרס.

מה שאני כן: שכנה. שני משקי קטיף נמצאים במושב שעל עצמו, ואת השאר אני עוברת בדרך.

משק לוי הוא הוותיק והמגוון מבין השניים, והוא מתמחה בפירות יער ובפירות אקזוטיים: פטל, דומדמניות, תותים, אוכמניות ודובדבנים. לפי האתר שלו העונה שלו ארוכה במיוחד ונמשכת מאמצע מאי ועד תחילת אוקטובר, כשמספטמבר ואילך הביקור הוא בתיאום מראש. בשיא העונה הוא סגור בחלק מימי השבוע.

משק מלול נמצא בכניסה למושב ומציע דובדבנים, פטל אדום ושחור, תותים ותותי עץ. לפי הפרסומים העונה שלו נפתחת בסוף מאי או בתחילת יוני ונמשכת אל תוך ספטמבר, והוא מעדכן את מועדי הפתיחה בעמוד הפייסבוק שלו.

שניהם במרחק דקות ספורות מהצימר, וזו הסיבה שאני ממליצה עליהם למי שרוצה קטיף בלי לעשות ממנו יום שלם.

קטיף אודם הוא מהמוכרים באזור. לפי האתר שלו קוטפים בו דובדבנים מתוקים וחמוצים, פטל אדום ושחור, תותי עץ, אוכמניות, שסק ואוסנה, והעונה שלו היא יוני ויולי. יחידים מגיעים בכניסה חופשית, וקבוצות בתיאום מראש.

חוות הסוס והדובדבן, גם היא באזור אודם, מציעה דובדבנים, פטל אדום ושחור, אוכמניות ופירות שדה, בעונה שנפתחת בסוף מאי ונמשכת לאורך יוני. הכרטיסים אליה נמכרים לעיתים דרך מועדוני הנחות, אז שווה לוודא תאריכים ישירות מולם.

הדובדבן שבגולן, בין צומת ווסט למושב אודם, מגדל תשעה זני דובדבן לצד פטל, תפוחים, אפרסקים ונקטרינות. לפי הפרסומים באמצע השבוע הביקור בתיאום, ובסופי שבוע הכניסה חופשית.

בוסתן בראשית, בקיבוץ עין זיוון, הוא כנראה המסודר מכולם. הוא פרוש על שטח גדול במורדות הר אביטל, ולפי האתר שלו ביוני קוטפים בו דובדבנים, נקטרינות, פטל, תותים ותות עץ אדום, ובחודש יולי עוברים לנקטרינות, אגסים בזנים שונים כולל אגס אסייתי, אפרסקים, אוכמניות, פטל ותותים. יש לו מערכת הזמנות מקוונת, וגם מגיעים אליו בלי הזמנה.

קטיף עצמי באל-רום מציע עשרה זני דובדבן ומעלה, מתוקים וחמוצים, לצד אוכמניות, פטל ואוסנה. העונה שלו מתרכזת ביוני.

הבוסתן של מוטי, בעמק הבכא מול אל-רום, מציע דובדבנים, פירות יער, פטל שחור, אוכמניות, תות עץ ותאנים. בשנת 2026 הוא נפתח באמצע יוני, ומומלץ לתאם לפני הגעה באמצע השבוע.

קטיף עצמי בנווה אטיב, למרגלות החרמון, הוא המגוון ביותר מבחינת מיני הפירות: דובדבנים, פטל שחור ואדום, תות עץ, תות עץ פקיסטני, תות בר, אוכמניות, דומדמניות אדומות ושחורות וחזרזר. העונה שלו מתרכזת ביוני.

נקודה מעשית שכדאי להכיר: בשנת 2026 האתר בנווה אטיב היה פתוח לקהל בשישי ובשבת, ובימי חול ולקבוצות רק בתיאום מראש. אם אתם מתכננים יום חול, אל תניחו שהשער פתוח.

אני מעדיפה לומר את זה במפורש מאשר להשלים בניחוש. שלושה מקומות מופיעים ברשימות קטיף ולא מצאתי להם אתר או מקור ישיר: קטיף בברכת רם באזור מסעדה, ושני מגדלים בבוקעאתא.

גם קיבוץ אורטל מופיע ברשימות, אבל מה שמצאתי קרוב יותר לעמוד שיווקי מאשר לאתר קטיף פתוח לקהל. אם אורטל הוא היעד שלכם, תתקשרו לפני שאתם נוסעים.

ובדרום הגולן, קסם הפרי במושב נוב עובד במודל אחר - מרכז מבקרים ובית אריזה עם סיור, ולא בהכרח קטיף עצמי קלאסי. הוא גם רחוק מאיתנו בהרבה, שעה ויותר.

אם אתם אצלנו ורוצים קטיף בלי לבזבז יום: שני המשקים בשעל, דקות ספורות מהצימר.

אם אתם רוצים את המגוון הגדול ביותר של מיני פירות: נווה אטיב או בוסתן בראשית בעין זיוון.

אם אתם מגיעים ביולי, אחרי שהדובדבנים נגמרו: בוסתן בראשית הוא ההימור הבטוח, עם האגסים והאפרסקים.

ובכל מקרה, טלפון אחד לפני. חלק מהמשקים פתוחים רק בסופי שבוע, חלק דורשים תיאום, והעונה זזה בשבועות בין שנה לשנה.