פירות יער בגולן: פטל, אוכמניות ותותים, ומתי כל אחד

הדובדבן הוא הכוכב, אבל העונה שלו נמשכת שישה שבועות במקרה הטוב. פירות היער פותחים את העונה לפניו וסוגרים אותה הרבה אחריו, וזה אומר שאפשר לקטוף בגולן גם באוגוסט וגם בספטמבר.

אני מזכירה את זה כי אורחים שמגיעים אלינו בסוף הקיץ מניחים שפספסו את הקטיף לגמרי. לא בהכרח.

משק לוי, כאן במושב שעל, הוא המתמחה בתחום: פטל, דומדמניות, תותים ואוכמניות, לצד פירות אקזוטיים. לפי האתר שלו העונה נמשכת מאמצע מאי ועד תחילת אוקטובר, כשמספטמבר הביקור בתיאום מראש. זו העונה הארוכה ביותר שמצאתי באזור.

קטיף עצמי בנווה אטיב הוא המגוון ביותר מבחינת מינים: פטל שחור ואדום, תות עץ, תות עץ פקיסטני, תות בר, אוכמניות, דומדמניות אדומות ושחורות וחזרזר, לצד הדובדבנים. העונה שלו מתרכזת ביוני.

קטיף אודם מוסיף שסק ואוסנה לצד הפטל, האוכמניות ותותי העץ, ופועל ביוני ויולי. הבוסתן של מוטי בעמק הבכא מוסיף תאנים לתמהיל.

ובוסתן בראשית בעין זיוון מחזיק אוכמניות, פטל ותותים גם בחודש יולי, אחרי שהדובדבנים נגמרו.

פירות יער עדינים בהרבה מדובדבנים. הם נמעכים בדרך חזרה, ולכן שווה לקחת קופסאות קשיחות ולא שקית, ולשים אותן במקום קריר ברכב.

הם גם מלכלכים. פטל שחור ותות עץ משאירים כתמים שלא תמיד יורדים, אז לא בבגדים הכי טובים שלכם.

והשעה: בוקר מוקדם עדיף, גם בגלל החום וגם כי הפירות מחזיקים טוב יותר. באוגוסט ובספטמבר זה כבר לא המלצה אלא הכרח.

משק לוי נמצא דקות ספורות מהצימר, וזה הופך אותו לדבר היחיד ברשימה הזו שאפשר לעשות בלי לתכנן יום. יוצאים אחרי קפה של בוקר וחוזרים לפני שחם.

השאר דורשים נסיעה קצרה, וכדאי לשלב אותם עם משהו נוסף באותו אזור - נווה אטיב עם החרמון, עין זיוון עם היקבים ומרכזי המבקרים.